1. אמנות נהיגת המירוצים בגשם
חשבתם פעם מה עובר בראשם של בעלי החיים כשאנחנו בסביבתם? הספר "אמנות נהיגת המירוצים בגשם" מאת גארת' סטיין מסופר מנקודת מבטו של אנצ׳ו, כלב מזדקן שבעליו הוא נהג מירוצים מקצועי. אנצ׳ו אוהב לצפות בטלוויזיה, לחשוב מחשבות פילוסופיות ולחלום על היום שיחלוף מן העולם ויחזור אליו בתור בן אדם.
את הספר הזה קראתי לפני ארבע שנים ביום הכיפורים. הרגע הזה ככל הנראה השפיע מאוד על מה שקרה חודשיים לאחר מכן כשאנצ׳ו, גור לברדור קטן ומתוק הגיע הביתה.

אנצ'ו

2. מארלי ואני
מארלי ואני הוא סרט משפחה קלאסי – זוג נשוי מאמץ כלב לברדור מתוק ושובב, אשר יחווה עם המשפחה את כל הרגעים המרגשים, הקשים והשמחים שלה. הכלב (או יותר נכון, 22 הכלבים שמככבים בסרט) הזכיר לי מאוד את אנצ׳ו, כך שמצאתי את עצמי מזדהה עם חלקים רבים במהלך הסרט.
אזהרת ספוילר קלה לשורה הבאה: אל תתכננו לסיים את הצפייה בסרט עם פנים יבשות. זהו אחד מהסרטים הבודדים בשנים האחרונות שגרמו לי למרר בבכי בסופם.

3. Death of a Martian – רד הוט צ׳ילי פפרס
Martian הייתה הכלבה של פלי, בסיסט הצ׳ילי פפרס, ובעקבות כך עברה עם הלהקה לא מעט תהליכי יצירה – במיוחד במהלך העבודה על האלבום Californication, כשהלהקה ג׳ימג׳מה בביתו של פלי, החלה Martian להוות מעין קמע וסמל של אחדות בין חברי הלהקה. לאחר שעזבה את העולם, הרגיש אנת׳וני קידיס הסולן המדופלם אובדן גדול וכתב לזכרה את השיר Death of a Martian, אשר סוגר את האלבום הכפול Stadium Arcadium ובצדק לדעתי. קטע ה-Spoken Word בסוף השיר משאיר אותך עם פה פעור והרגשה של סיום.

The post שלושה דברים של כלבים appeared first on פרברים.

לאחרונה גיליתי את להקת American Football. כשהסתכלתי על הגדרת המוזיקה של הלהקה לפני שהתחלתי להאזין לה, זה היה נשמע די מעניין: להקת אימו ואינדי רוק. לא שמעתי על דבר כזה עדיין.
כבר בהאזנה הראשונה התאהבתי באלבום היחיד שלהם, אשר נושא את שם הלהקה, שיצא ב- 1999 ויצא השנה בהוצאה מחודשת. זה בדיוק מה שהיה חסר לי באימו ששמעתי אז. אלו אותן מילים פשוטות וכנות, יחד עם סאונד הרבה יותר קליל ורגוע.

השיר שפותח את האלבום, Never Meant, מגדיר את האווירה של האלבום: עדין, איטי, מלנכולי ובודד. השיר מגדיר גם את הנושא שכל האלבום יעסוק בו – התמודדות עם מערכת יחסים בין חברים טובים שמגיעה לסיומה. ההתלבטויות, הזכרונות מהפעם הראשונה, החשש מהפרידה ומהסוף – כל הנושאים האלה חוזרים שוב ושוב. האלבום מרגיש מאוד אינסטרומנטלי: מתוך 9 שירים, 2 אינסטרומנטליים, בעוד שבאחרים כלי הנגינה כמעט תמיד מורגשים יותר מקולו של הסולן, מייק קינסלה, אשר נבלע ומתערבב בתוך הסאונד המינימליסטי והחולמני של האלבום.

אם תשאלו אותי מה השיר האהוב עליי באלבום אני לא אצליח לענות – לא בגלל שכולם טובים או משהו כזה, אלא בגלל שכרגע אני אוהב את האלבום הזה בתור אלבום. כשאין לי אנרגיות, כשאני רוצה להרגע או סתם כשאני מרגיש קצת לבד, אני פשוט מפעיל את האלבום ונשאב לתוך האווירה שלו.

רק מי שהיה נער מאוהב יבין את האלבום הזה, שמתאר את כל סערת הרגשות שבאה עם האהבה. לעולם לא נשכח את הפעם הראשונה הזו וההרגשה המוזרה כל כך שהגיעה יחד איתה, שגורמת לך להיות עצוב כל כך אבל גם כיף כל כך להתרפק עליה. ההרגשה של ההתחלה החדשה, והעצב הגדול שמגיע בסיומה. והיי, גם אם לא הרגשתם את זה עדיין, האלבום תמיד יחכה לכם ולרגע הזה.

The post American Football – American Football appeared first on פרברים.