התבגרות הוא, באופן חד משמעי, אבן דרך בתודעה הקולנועית של היום. אם ראיתם אותו, אתם וודאי מבינים שלקחתם חלק ביצירת מופת אמיתית, וכי הסרט הוא לא עוד אחד. לא עוד אחד מהסרטים שכל שורה ודקה בהם נבנו ותוכננו בקפידה כך שבסוף יהיו פס ייצור לאוסקרים.
יומנה של אנה פרנק שופע אמת וכנות ופשטות חיים של נערה, שפוחדת ושמחה ואוהבת ושיש בה כל כך הרבה תקווה.
מיאזקי, בסרטו החדש, מראה לנו את ההיסטוריה מזווית אחרת ולמה אמנות שנויה במחלוקת היא תמיד יפה יותר.
לחץ, במיוחד בגיל ההתבגרות, זה אחד הדברים שקיימים כל הזמן. תמיד יש מאיתנו ציפיות, אנשים שרוצים שנצליח, מבחנים ובגרויות שכל חיינו הצעירים הרצו לנו כמה הם חשובים, איך המשך החיים שלנו יהיה מבוסס על ההחלטות שאנחנו מחליטים עכשיו, בתקופה האולי הכי קשה ומבלבלת בחיינו. זה נדמה טיפה לא פייר, הלחץ