כמה הנחות יסוד להרגשה טובה יותר

בשנה האחרונה ניסיתי להשקיע את האנרגיות שלי בתהליכים של בנייה ולמידה. אחרי שנים רבות שחלק גדול מהן הוקדש לשנאה ולנטירת טינה, התחזקה אצלי תחושה של מיצוי, שבאה עם הרבה אהבה ופשטות שרציתי לפזר מסביבי. פיתחתי לעצמי מערכת של הנחות ותפיסות שצובעות את העולם שלי בצבעים חיוביים יותר, ומאפשרות לי לנטרל רגשות שליליים בקלות.

ההנחה המרכזית שלי היא שאין רוע טהור. (ובאופן כללי, שטוב ורוע הם מושגים סובייקטיביים שמשתנים מתרבות לתרבות). אם רוע בתרבות שלנו היא הכוונה הזדונית לפגוע, להרוס ולקלקל סתם מתוך הרצון להרע ובלי שום סיבה או הקשר – אני באמת ובתמים מאמינה שזה לא קיים, ואם כן אז זו תופעה נדירה ביותר. אנשים אמנם עושים מעשים "רעים" או סתם מרגיזים כל הזמן, עם זה אי אפשר להתווכח, אבל לא הרוע הוא שמניע אותם. תמיד יש משהו עמוק יותר מתחת לפני השטח או סתם סמוי מן העין, שגורם להם להתנהג כפי שהם בוחרים להתנהג. זו יכולה להיות קנאה, פגיעה, יום רע, עצבים, לחץ, שיקול דעת מוטעה, חוסר יכולת להשתלט על יצרים, או פשוט אי הבנה. וגם אם הסיבה לא ברורה או לא נראית כמו הצדקה ראויה במבט ראשון – היא עדיין סיבה.

עצם הידיעה שיש סיבה הופכת את העולם שלי למובן יותר. המעשים הופכים לנסלחים יותר, ובני האדם הופכים ליצורים אנושיים יותר ולראויים לאהבה. כשאני נתקלת במעשה מכעיס או פוגע מצד מישהו – הידיעה שהוא לא נעשה מרוע אלא מסיבה אחרת מאפשרת לי להירגע ולא לקחת ללב. ולאהוב את האנשים האנושיים להפליא שסביבי.

על פניו, הייתי אמורה לסיים כאן את הכתבה ולשלוח אתכם לאהוב את העולם בהתעלמות מוחלטת מעובדה נוספת וסופר-חשובה. עד עכשיו דיברתי על תפיסות שכליות בלבד, אבל למעשה, בני האדם הם קודם כל יצורים חברתיים. טבענו הוא להיות מושפעים ממה שקורה סביבנו. אנחנו נפגעים מאנשים שחשובים לנו, וגם מכאלה שלא. אנחנו נלחצים כשדוחקים בנו, נעלבים כשמתעלמים מקיומנו, מתאכזבים כשלא עומדים בציפיות שלנו ומאבדים סבלנות כשהדברים לא מסתדרים כפי שתכננו. כשאנחנו מרגישים כעס או עלבון, ואפילו שנאה – אלה הרגשות האמתיים והכנים שלנו. ואם נדחיק אותם או נתפוס אותם כ"לא לגיטימיים", החיים החברתיים שלנו יהיו זיוף אחד גדול.

בתים בתים

על הפער הזה אני מגשרת באמצעות שתי תכונות שמייצגות בעיניי את תכלית ההתבגרות וההתפתחות: מודעות ואיזון. כשאני מוצאת את עצמי פגועה או כועסת, אני מיישמת אותן (או לפחות שואפת ליישם אותן) בכמה שלבים:

להרגיש

היו כנים עם עצמכם. אם עולה בכם תחושה, גם אם היא לא כל כך נעימה ואפילו קצת מפחידה – הרשו לעצמכם להרגיש אותה, כי זה הרגש הנכון, והוא מה שאתם עכשיו. כשמדחיקים רגשות הם לא נעלמים, הם פשוט "יורדים למחתרת" וממשיכים להשפיע עליכם מהרובד הלא-מודע.

להסביר

נסו לחשוב: למה האדם שמולכם מתנהג כך? האם טעה? האם לא לקח בחשבון את הצרכים שלכם? האם פועל מתוך כעס? עלבון? עייפות? דחף לנקמה? – חפשו את ההסבר מאחורי ההתנהגות שאתם מגיבים אליה ברגש שלילי. רוב הסיכויים שההסבר שלכם לא יהיה לגמרי נכון, אבל זה לא באמת משנה. כי ברגע שאתם מרגישים שהפעולה שהכעיסה אתכם לא נעשתה לשווא – התגובה הרגשית שלכם היא לא לשווא, וכל הסיפור קצת מובן יותר, ומתקבל יותר.

להבין את התמונה המלאה

חשבו על הצד שלכם ועל הצד השני בו זמנית, ומצאו את הקונפליקט. ברוב הפעמים הוא לא יהיה גדול מדי, ולא יהיה שווה את הכעס שלכם. אל תשכחו שאולי כרגע אתם נעלבים או כועסים או מרגישים רגשות שליליים, אבל אין מטרה אמיתית לכעס. זהו רגש שעובר, ואפשר לכעוס גם בלי לשנוא, ואפשר להיעלב מבלי לנטור טינה. ומותר להמשיך לאהוב למרות שכועסים.

לתת לדברים להירגע

הרגשות השליליים יעברו מעצמם כשלא יהיה בהם צורך, ואתם תוכלו לחזור להיות אנשים חיוביים ואופטימיים. זכרו שהאהבה היא תפיסת עולם, והיא גדולה יותר מהרגשות השליליים!

נהר צרפתי

אחרי הכל, העולם מלא בתכנים קשים ואנרגיה שלילית שיכולה לערער אותנו. אבל ממש לא חייבים לתת לה להשפיע עלינו ולבאס אותנו! אני יכולה להגיד בפה מלא: אני אוהבת את העולם, ויש בי מספיק אהבה בשביל כל אחד ואחת מהאנשים בו. הרי כולנו בני אדם, ובני אדם הם יצורים מדהימים!

התמונות בכתבה צולמו בצרפת במהלך חודש אוגוסט 2013, ע"י עדן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>