רגעים מהבית הישן

השבוע עברתי דירה מבית שגרתי בו במשך 11 שנה, וכמו שאתם מבינים הדבר שהכי מטריד אותי בכל המעבר הוא שעכשיו אני נאלצת לקחת את כל הרגעים שלי מהחלל הזה – ולהפוך אותם לזכרונות שיישחקו ככל שיעבור הזמן.

ההזדמנות שבפספוס

כל תקופת התיכון חיכיתי לחופש. אבל החופש מעולם לא הגיע. המטלות תמיד היו רבות מהזמן, והפרפקציוניזם, שהלך והתגבר עם כל 100 שקיבלתי באיזה מקצוע חסר חשיבות, צייד אותי בכוח רצון חסר גבולות להמשיך וללמוד עד קצה היכולת שלי.

מה משחקי מחשב לימדו אותי: טטריס

כל מי שמכיר אותי יודע שאני משחק המון משחקי וידיאו. אני אוהב משחקי וידיאו – אני אוהב אותם ב16 ביט או בתלת מימד מהמם, אני אוהב אותם מרגשים ואפיים או מינימליסטיים ומלאי מחשבה, אני אוהב אותם בכיס שלי ואני אוהב אותם על מסך הטלויזיה שלי. אני אוהב להכנס לנעליה של

Studied at האוניברסיטה של החיים

לפני שלושה ימים נבחנתי בבגרות האחרונה שלי. זו הייתה בגרות בביוכימיה, הידע שלי במקצוע היה בין כמעט סביר לדל מאוד, ומהרגע שהתחלתי ללמוד לבחינה רק חיכיתי שהיא תסתיים. כמו בכל בחינה אחרונה של השנה, חיכיתי לרגע שאני אהיה חופשייה לקטוף פרחים, לצייר ולצפות בסיילור מון עם החבר שלי עד אור הבוקר.