מבול של מחשבות

"וַיַּעַשׂ, נֹחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים–כֵּן עָשָׂה."

לתאר את נח במילה אחת? צדיק, אבל אולי אני משוחדת – לאבא שלי קוראים נח, ויש לו שלושה ילדים, אני ושני האחים שלי, בדיוק כמו לנח התנ"כי (שם, חם ויפת). הסרט "המבול" הוא גרסא מחודשת לסיפור המקראי של נח, ויש שיאמרו שהוא מתיימר להיות פילוסופי או אפילו יקראו לו טראש תנ"כי.
אני לא חושבת.

קודם כל, המשחק של אמה ווטסון (המוכרת כהרמיוני מסדרת הסרטים "הארי פוטר") מושך אותך מהרגע הראשון. חוץ מהשחקנים המוכשרים שמככבים בסרט (כמו ראסל קרואו, לוגן לרמן, ג'ניפר קונלי ועוד), הוא מעלה דילמות והשוואות רלוונטיות למציאות שבה אנו חיים. הדברים האלה גורמים לסרט לעורר לא מעט תהיות – ואלה סוגי הסרטים הטובים ביותר.

בתחילת הסרט ישנה אקספוזיציה נהדרת שבה מוצגים הסיפורים הראשונים של התנ"ך – בריאת העולם, אדם וחווה, קין והבל. הסיפורים מסופרים בקולו של נח לפי הסיפור התנכ"י והיצמדות לאמונה באלוהים. לעומת זאת, הסיפורים מוצגים פיזית על ידי תאוריית האבולוציה. הניגוד הזה, בין האלוהות למדע שמוצג בגרסא המחודשת הזו, מעורר מחלוקת שקיימת מאז דרווין.
הפרשנות החדשה של הבמאי, דארן ארונופסקי, הביאה איתה דמויות חדשות שרק הוסיפו והתאימו לסרט כמו החלק האחרון של הפאזל. אחת הדמויות החדשות היא אילה – שכבר בגיל קטן מאומצת לחיק המשפחה של נח לאחר שנפצעה בפרעות. אילה מתחברת מיידית לשם, והשניים מתאהבים.

אלוהים מעניק לאדם את החיות

הסרט סובב סביב קונפליקטים הומניטריים רבים שאיתם נח צריך להתמודד. נח, כאדם המאמין באל אך גם בעל היגיון רציונלי, צריך ללכת אחרי האל בעיוורון מוחלט. הוא צריך להתמודד עם ההרגשה המתמשכת שהוא הנבחר. הוא, מכל האנשים בעולם, האדם שניצל מחורבן הקרב, ונבחר בפינצטה על ידי האל. אם דבר שכזה היה קורה לאחד מאתנו, הדבר הראשון שהיה עולה בדעתנו, היה- למה? למה אני? מה כל כך מיוחד בי?

שאלות אלו הביאו לשיגעונו של נח ושל עזיבת ההגיון הבריא שלו למען בטיחה מאולצת באל. אי שפיותו הביאה את נוח לנפילה מוחלטת, הוא מאמין שאלוהים רוצה למחוק את האנושות בגלל חטאיה, והוא השתמש בנח ובמשפחתו ככלי בלבד. בנוסף לכל הקונפליקטים שהסתחררו במוחו, הטירוף של נח הביא אותו לדילמה הגדולה ביותר לדעתי: ההבדל בין טוב לרע לבין אנושי.

אספקט האנושיות שולט לאורך הסרט, ובמיוחד בדמויות של שם, חם ויפת. הצלחתי לראות בכל אחת מדמויות אלו תכונות בולטות שמתבטאות באנשים שאני מכירה. שם ואילה חיים סביב האהבה החזקה שהם חולקים. יפת נשאר מאוד שקט לאורך הסרט, כפי שאמרה אמו: הוא נאמן, וכפי שאמר אביו: הוא חי לרצות אחרים. ולבסוף, חם. בדמותו של חם מצאתי חלק קטן ממני. איזשהו מורד במשפחה, שמתחיל במסע אחר חיפוש אהבה, וסיים במסע אחר חיפוש עצמו.

כנראה שהחיבור החזק שלי לסרט נובע מהסקרנות והחיבה התמידית לסיפור, ומהעובדה שאני מכירה את הסיפור בצורתו המקורית ואת הפרשנויות והמשמעויות שלו. אך אני רואה זאת כיתרון – הפרשנות שזכורה לי מגיל קטן אפשרה לי להשוות את הסיפור הישן והסיפור החדש שנוצר, ולהבין הכל בצורה יותר בוגרת. אפשר אפילו לומר שגדלתי יחד עם הסיפור.

ציור: בריאת האדם, מיכלאנג'לו. אינטרפטציה: זהר קטן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>