מה משחקי מחשב לימדו אותי: טטריס

כל מי שמכיר אותי יודע שאני משחק המון משחקי וידיאו. אני אוהב משחקי וידיאו – אני אוהב אותם ב16 ביט או בתלת מימד מהמם, אני אוהב אותם מרגשים ואפיים או מינימליסטיים ומלאי מחשבה, אני אוהב אותם בכיס שלי ואני אוהב אותם על מסך הטלויזיה שלי. אני אוהב להכנס לנעליה של דמות אחרת ולחקור עולם שלם שמחכה רק לי. אני אוהב לחוות סיפורים מנקודת מבט ראשונה, ולחוות בקסם שמתרחש על המסך.

רק בסוף שבוע האחרון שיחקתי קרוב ל-20 שעות בקינגדום הרטס (גילטי פלז'ר). בטח, זה מדיום מנוון וצרכני וחלול, אבל הי, יש למשחקי וידיאו צד חיובי! הם לימדו אותי שיעורי חיים שנלמדו בדרך הקשה ביותר שאני מכיר – דרך קרבות מייאשים, דרך פלטפורמות מאתגרות ופאזלים מאתגרי מחשבה. אז החלטתי לכתוב על שיעורי חיים ממשחקי הוידיאו, או – מה הם לימדו אותי. כשנתקלים באתגרים במשחקי וידיאו, אפשר לעצור שנייה ולתהות – מה זה אומר עליי? מה זה אומר על הטבע האנושי? אולי לא תקבלו תשובות לשאלות האלו פה. אבל הטור הכנה הזה, ראשון מבין סדרת כתבות בנושא, הוא מכתב האהבה שלי למשחקי וידיאו.

טטריס

לפני סקיירים, לפני קול אוף דיוטי, ולפני היילו, היה טטריס. טטריס הינו משחק פאזל סובייטי שהפך לסנסציה עולמית, קלאסיקה על זמנית שהומצאה ע"י אלכסיי פצ'ינטוב (הסלוגן הראשוני למשחק היה – "!From Russia With Fun"), מדען ממוסקבה שעבד במרכז המחשוב של אקדמיית ברית המועצות למדע. המשחק שוחרר ב1984 ל-NES. טטריס הוא שילוב של המילה היוונית טטרה(ארבע) וטניס, הספורט האהוב על אלכסיי פצ'ינטוב. טטריס הוא משחק פופלרי ביותר והופיע בפלטפורמות מרובות. למעשה, הוא מחזיק בשיא גינס למשחק הכי נגיש – יותר מ65 פלטפורמות! כל מכשיר עם מעבד יכול להריץ טטריס. אני מניח שלכל אחד ממכם היתה חוויה כזאת או אחרת עם טטריס. בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי חוזר כל הזמן לטטריס; הייתי רואה צורות בראשי אחרי ששיחקתי הרבה זמן – כיצד הספה מתאימה לשולחן, רק אם נסובב אותה, ואיך האות 'ך' מתאימה לאות 'ם', כמו שתי לבנות טטריס. אז הנה ארבעה שיעורים שלמדתי מטטריס.

טעויות קורות, הסוף בלתי נמנע

טעויות יקרו בטטריס, והן יקרו לא משנה כמה תנסה שלא. לפעמים דברים פשוט לא מסתדרים. לא להכנס לפאניקה, כי זה קורה ופצעים ניתנים לאיחוי. וזה יהיה בסדר כי טעויות זה אנושי. לפעמים אנחנו מאבדים ריכוז, לפעמים אנחנו שוכחים דברים, ולפעמים אנחנו טועים כל כך חזק שאנחנו חושבים שאין סיכוי שהמצב ישוב לקדמותו. ולפעמים הוא שב לקדמותו. להתחיל משחק טטריס משמעותו להיפסל, כמו בחיים, המוות הוא בלתי נמנע. אנחנו מנסים למצוא משמעות למשחק טטריס בעזרת תוצאה גבוהה, אבל זאת רק הסחת דעת מהמרמה הגדול של טטריס (ומשחקים מסוגו) – אין דרך לנצח באמת. למעשה, מתמטיקאי קנדי הוכיח בתזה שלו שזה בלתי אפשרי לנצח בטטריס. טטריס שם את הדגש על המסע ועל פעולות השחקן. המשחק לא לינארי אבל הסוף קבוע מראש. אל תפחדו לעשות טעויות בדרך.


ניצחון? שיא העולם בטטריס

עשה את הטוב ביותר עם מה שיש לך

בטטריס, כמו בחיים, לא תמיד תקבל את מה שאתה רוצה. לפעמים הבלוק שמגיע הוא לא מה שאתה רוצה, אבל אז אתה מבין שהוא מה שאתה צריך. ולפעמים הוא סתם הורס לך את המשחק. צריך לדעת להפיק את הטוב ביותר ממה שנותנים לך, גם אם אתה מאוכזב. לפעמים העולם שבתוך הראש שלך מנותק מרצונות הגורל. טטריס לימד אותי לקחת את תלאות העולם באופן חיובי ולפחות לנסות את הטוב ביותר עם מה שהעולם נותן לי.

גם כשהכל נראה רע, לפחות יש מוזיקה טובה

כמה מוכר לכם התרחיש הבא – אתם שוכבים במיטה מלאים בייאוש, בדלת נעולה, אוי אלוהים העולם נורא, והקול של מוריסי בוקע מרמקולים שסבתא שלכם הביאה לכם כי היא קיבלה אותם בחינם מאורנג' (סליחה, זה כנראה רק הסיפור שלי) והכל נראה ממש נורא אבל הסמית'ס נשמעים כל כך טוב? לפעמים אני מרגיש ככה בטטריס. המוזיקה של טטריס נפלאה, והיא הצילה אותי, לא פחות מאשר שאר המוזיקה שאני שומע (כן: הסמית'ס, כן: גאלקסי 500, כן: מיי בלאדי וונלטיין). אוי אלוהים, כמה נפלאה את מוזיקת טטריס יקרה שלי, על כל תווייך העליזים. פלא ב8 ביטים.


הפוגה קומית. סרטון ממשחק הווידיאו Just Dance

טעויות מצטברות, הישגים נעלמים

שיט, יצא לי קודר, אבל אין מקום נכון מטטריס ללמוד את הלקח הארור הזה. אנשים תמיד זוכרים את הטעויות שלי ואת הרגעים המביכים שלי והם לוקחים אותם איתי תמיד. הרגעים האלו תמיד שם. אני נוטה גם כן לזכור רק את הדברים הרעים בי ולא את הטובים. אבל אני מאשים את המשחק ולא את השחקן. האנשים שהיו סביבי (משפחה, ילדים בתיכון) לא תמיד היו הסוג החיובי ביותר ולעיתים אני מוצא את עצמי מאשים את עצמי בדברים רבים בגלל החיזוקים השליליים מהם. אבל אנחנו כן צריכים לזכור את הדברים הטובים בנו. זוכר את הארבעת השורות האלו שמחקת שם (אני לא מדבר על קוקאין)? נכון שהן נעלמו לנצח, אבל היי, זה משהו נפלא.

שתי תגובות

  1. טטריס לנצח! טור תענוג.

    אימשל בתאריך הגב
  2. חמוד! 3>
    אותי טטריס לימד שהמוח שלי עובד יותר מהר ממני

    אוריאור בתאריך הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>